אתגרשת 4- מעוז הדמוקרטיה
מערך שיעור בנושא חופש הביטוי בעקבות הצעת החוק לאיסור לשון הרע.
שיעור בנושא הזכות לחופש הביטוי כחלק מזכיות האדם.
מטרות
1. היכרות עם חשיבות חופש הביטוי, עמידה על הקשר שבין חופש הביטוי וזכויות אדם .
2. התמודדות עם ההתנגשות שבין שמירה על חופש הביטוי ובין הגנה על רגשות הציבור.
דברי פתיחה- מבוא: זכויות האדם וחופש הביטוי - מורכבות הנושא
הצעת החוק לאיסור לשון הרע מעלה לדיון ומעוררת את השאלה, מהי הזכות לחופש הביטוי, האם אנחנו שומרים עליו, האם יש להגביל את חופש הביטוי, האם אכן כל אמירה יכולה להסתתר תחת חופש הביטוי, האם יש גבול לחופש הביטוי? מהן הסכנות בהגבלת חופש הביטוי? האם חירות הביטוי מצדיקה פגיעה חמורה ברגשות הציבור או במוּסר הרוֹוח? היכן עובר הגבול בין חופש הביטוי לבין צנעת הפרט או שמו הטוב?
חומרי עזר - התלמידים יקראו בכתבה בכתובת http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/308/828.html מדוע מתנגדים העתונאים לחוק איסור לשון הרע
הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – אי ייחוד העילה והוספת סעדים), התש"ע-2010 (יריב לוין); (מאיר שטרית) –
הצעות החוק הנדונות, מציעות, בין השאר, להגדיל באופן משמעותי את הפיצויים ללא הוכחת נזק שרשאי בית המשפט לפסוק בתביעות לשון הרע. אם הפרסום לא פורסם במטרה לפגוע, מוצע להעלות את סכום הפיצוי מ- 50,000 ₪ כיום ל-300,000 ש"ח / 500,000 ש"ח; אם פורסם במטרה לפגוע, מוצע להעלות מ- 100,000 ₪ כיום למיליון ש"ח / מיליון וחצי ש"ח. האגודה לזכויות האזרח מתנגדת להצעות החוק מאחר והן מאיימות לפגוע בחופש הביטוי, בעיתונות החופשית ובדיון הציבורי, ומאחר ואין בהן צורך ממשי. סטאטוס: הצעות החוק אוחדו לכדי הצעה אחת. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ביום 21 בנובמבר 2011.
הצגת נושא – חופש הביטוי (15 דקות)
רושמים על הלוח את הסעיף הנוגע לחופש הביטוי מתוך הצהרת זכויות האדם של האו"ם:
חופש הביטוי: זכותו של כל אדם להביע את דעתו ועמדותיו ללא הגבלות שרירותיות
אתם יכולים להסביר לי למה בכלל צריך דבר כזה כמו "חופש ביטוי"? התלמידים יעזרו בחומרי העזר
ויענו על השאלה מהי הצעת החוק ומדוע מתנגדים העתונאים לחוק איסור לשון הרע .
- ולאחר מכן יביעו את דעתם האישית. האם מותר לאדם לבטא את דעתו וכך לממש את עצמו מבלי שיסתמו לו את הפה, או שאולי הצעת החוק במקומה ? יהיה מיקוד על כך שלא חלה חובת הוכחה שאכן נגרם נזק ודי בתביעה כשלעצמה, מהן ההשלכות של חוק כזה והאם יש בו לפגוע בחופש הביטוי או בזכיות האדם?
- דברי סיכום
- בסיכום נעמוד על הנקודות בהן
- א. התחום האפור בין חופש הביטוי לפגיעה בזולת.
- ב. על הסכנה במתן אפשרות לתבוע את האחר ללא חובת הוכחת נזק
- ג. מה יכול חוק כזה לעשות לדמוקרטיה ולחופש הביטוי וזכיות האדם,
- ונסכם בשאלה מדוע חשוב שלאדם תהיה הזכות לביטוי
-
יום שישי, 6 בינואר 2012
יום חמישי, 5 בינואר 2012
אתגרשת 3- החיבוק הגדול
משימה 1.
אתגרשת 3- החיבוק הגדול
בני בשן
בני בשן מציג רעיון שחברי הכנסת מהסיעות השונות יצטלמו בחיבוק, ולמרות הקיטוב החיבוק והחיבוק יעביר מסר חיובי המעודד גישור על פערים אידאולוגיים. החיבוק הקבוצתי שולח מסר של הרמוניה. ומעודד פתרון קונפליקטים בצורה חיובית .
אני מוצאת את הרעיון יפיפה, אך מעט נאיבי מכיוון שחברי הכנסת ניזונים מהדרמה שבפתרון קונפליקטים על ידי קיטוב, יתר על ען סגנון הדיבור המשתלח מביא אותם לתודעת הציבור, המדיה איננה מתמקדת באלו העושים את עבודתם נאמנה כי אם באלו היוצרות דרמות. מבחינה זו אני מעריכה שהמסר לא יעבור ואכן החברים לא היה המשך לפרויקט ובסופו של דבר הוא לא השפיע על השיח והנורמות התרבויות בחברה הישראלית.
חבל
משימה 2. . אחד האתגרים לטעמי שאנו עובדים עליו יום יום הינו יצירת דיאלוג אחר דיאלוג חיובי המקבל את הזולת על שונותו, ברצוני לספר על פרויקט , לא שלי, אך יפיפה בעיני שנפגשתי בו. באחד הימים בעודי מסתובבת בבית שאן פנו אלי נערות מאולפנה, מיד חשבתי שמדובר בבקשה לתרומה, אך להפתעתי הן נגשו אלי נתנו לי כרטיס נחמד ובו כתוה, תודה שעזרתי לי ובקטן היה כתוב אם הרעיון מצא חן בעיניך אנא העסר את הכרטיס לאדם שעזר לך בתקווה שהכרטיס יעבור מאדם לאדם.
מיד התחמם ליבי ותחושה של פליאה שמחה מלאה אותי ולצידה ההרגשה איזה רעיון נפלא קטן, מעשי ללא הרבה דיבורים המעורר תחושה חיובית תחושה של ליכוד.
אתגרשת 3- החיבוק הגדול
בני בשן
בני בשן מציג רעיון שחברי הכנסת מהסיעות השונות יצטלמו בחיבוק, ולמרות הקיטוב החיבוק והחיבוק יעביר מסר חיובי המעודד גישור על פערים אידאולוגיים. החיבוק הקבוצתי שולח מסר של הרמוניה. ומעודד פתרון קונפליקטים בצורה חיובית .
אני מוצאת את הרעיון יפיפה, אך מעט נאיבי מכיוון שחברי הכנסת ניזונים מהדרמה שבפתרון קונפליקטים על ידי קיטוב, יתר על ען סגנון הדיבור המשתלח מביא אותם לתודעת הציבור, המדיה איננה מתמקדת באלו העושים את עבודתם נאמנה כי אם באלו היוצרות דרמות. מבחינה זו אני מעריכה שהמסר לא יעבור ואכן החברים לא היה המשך לפרויקט ובסופו של דבר הוא לא השפיע על השיח והנורמות התרבויות בחברה הישראלית.
חבל
משימה 2. . אחד האתגרים לטעמי שאנו עובדים עליו יום יום הינו יצירת דיאלוג אחר דיאלוג חיובי המקבל את הזולת על שונותו, ברצוני לספר על פרויקט , לא שלי, אך יפיפה בעיני שנפגשתי בו. באחד הימים בעודי מסתובבת בבית שאן פנו אלי נערות מאולפנה, מיד חשבתי שמדובר בבקשה לתרומה, אך להפתעתי הן נגשו אלי נתנו לי כרטיס נחמד ובו כתוה, תודה שעזרתי לי ובקטן היה כתוב אם הרעיון מצא חן בעיניך אנא העסר את הכרטיס לאדם שעזר לך בתקווה שהכרטיס יעבור מאדם לאדם.
מיד התחמם ליבי ותחושה של פליאה שמחה מלאה אותי ולצידה ההרגשה איזה רעיון נפלא קטן, מעשי ללא הרבה דיבורים המעורר תחושה חיובית תחושה של ליכוד.
אתגרשת משימה 2 - הרכב הכנסת ה-18
אתרשת מס' 2-
אורית נוקד חברת כנסת בסיעת העבודה, גדלה בירושלים וכיום מתגוררת בקיבוץ שפיים ולה שלושה ילדים. שנים רבות ( 18) עבדה כיועצת משפטית של התנועה הקיבוצית ו כמנהלת המחלקה המשפטית של התק"מ
נבחרה לכנסת ה- 16 ושימשה כראש השדולה להגנת הצרכן ויושבת ראש השדולה למען פיתוח הנגב והגליל.ב2005 עם כניסת מפלגת העבודה לממשלה מילה תפקיד סגנית שר תחת שמעון פרס
בכנסת ה-17 הייתה נוקד חברה בועדת הכספים, בועדת החינוך, התרבות והספורט ובועדה לקידום מעמד האישה. כמו כן, הייתה חברת הוועדה למינוי שופטים.בממשלה ה-32 מונתה נוקד לסגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. ב-17 בינואר 2011 פרשה ממפלגת העבודה יחד עם ארבעה חברי כנסת נוספים בראשותו של שר הביטחון, אהוד ברק, והקימה אתם את סיעת העצמאות. ב-19 בינואר 2011 מונתה לתפקיד שרת החקלאות.
שני הנושאים הקרובים ללבה במיוחד והיא פועלת למען- שמירה על זכיותיו ורווחתו של הציבור ובפרט פועלת למען ציבור הקשישים ולמען ציבור הנשים.
חוקים שיזמה
חוק עסקה קצובה – חוק הקובע כי לא תהיה הארכה אוטומטית של התקשרות לשם אספקת שירות, וכי תידרש הסכמה מפורשת של הלקוח
תיקון לחוק הביטוח הלאומי לפיו טיפול וסיעוד יוכרו כעבודה מועדפת המזכה חיילים משוחררים העוסקים בה במענק.
תיקון לחוק הבחירות לכנסת המעלה את אחוז החסימה מ-1.5% ל-2% (יחד עם יוזמים נוספים).
תיקון לחוק העונשין המחמיר את הענישה על תקיפת קשיש (יחד עם משה שרוני ויצחק גלנטי).
מידע וסף ניתן למצוא בויקופדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%93
שלי יחימוביץ
יחימוביץ' נולדה בכפר סבא, כיום גרה בתל אביב, גרושה, ואם לבן ובת.
שנים רבות שמשה חלי כעתונאית בכירה אשר בכתבות שלה שמה דגש על שמירה על זכיות האדם בטורה האישי הביאה פרשנות כלכלית קוראת תיגר, חשפה קשרי הון ושלטון, התנגדה נחרצות לתהליכי הפרטה מהירים שהוביל משרד האוצר, ולא היססה לתקוף את בעלי ההון הגדולים ביותר
בעבודתה העיתונאית יחימוביץ' קידמה נושאים הקרובים ללבה, הרבתה לעסוק בנושאים כלכליים וחברתיים מנקודת מבט סוציאל-דמוקרטית ובנושאים הנוגעים למעמד האישה.
את המעבר לפוליטיקה ביצעה ב-29 בנובמבר 2005, שלושה שבועות אחרי בחירתו של עמיר פרץ לראשות מפלגת העבודה, יחימוביץ' נבחרה למקום התשיעי ברשימת מפלגת העבודה, ולאחר הבחירות, ב-28 במרץ 2006, הייתה לחברת הכנסת. הייתה חברה בוועדת הכספים ובוועדה לענייני ביקורת המדינה ועד שנת 2008 עמדה בראש הוועדה לזכויות הילד.
בכנסת זו שימשה יחימוביץ' בתפקיד יו"ר ועדת האתיקה ומשמשת חברת ועדות הכספים והעבודה, הרווחה והבריאות.
ב-21 בספטמבר 2011 נבחרה יחימוביץ' ליושבת ראש מפלגת העבודה.
את עיקר הפעילות הפרלמנטרית שלה מיקדה יחימוביץ בשמירה על זכיות העובדים, זכיות ילדים, מאבק למען העבודים ועוד. עד כה (2011) אושרו למעלה מ-35 הצעות חוק שיזמה.
לדוגמא אושר תיקון לחוק המאריך את חופשת הלידה לנשים ל-14 שבועות, חוק ההסדרים ועוד. קצרה היריעה .
רצוי להיכנס לאתר שלה http://www.shelly.org.il/ כמו כן לשלי יש בלוג דרכו יכול הציבור לייצור עמה קשר ישיר ונגיש והיא קשובה ללב הציבור וחרטה על דגלה את השליחות הציבורית פוליטית לקידום רווחת הציבור.
אורית נוקד חברת כנסת בסיעת העבודה, גדלה בירושלים וכיום מתגוררת בקיבוץ שפיים ולה שלושה ילדים. שנים רבות ( 18) עבדה כיועצת משפטית של התנועה הקיבוצית ו כמנהלת המחלקה המשפטית של התק"מ
נבחרה לכנסת ה- 16 ושימשה כראש השדולה להגנת הצרכן ויושבת ראש השדולה למען פיתוח הנגב והגליל.ב2005 עם כניסת מפלגת העבודה לממשלה מילה תפקיד סגנית שר תחת שמעון פרס
בכנסת ה-17 הייתה נוקד חברה בועדת הכספים, בועדת החינוך, התרבות והספורט ובועדה לקידום מעמד האישה. כמו כן, הייתה חברת הוועדה למינוי שופטים.בממשלה ה-32 מונתה נוקד לסגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. ב-17 בינואר 2011 פרשה ממפלגת העבודה יחד עם ארבעה חברי כנסת נוספים בראשותו של שר הביטחון, אהוד ברק, והקימה אתם את סיעת העצמאות. ב-19 בינואר 2011 מונתה לתפקיד שרת החקלאות.
שני הנושאים הקרובים ללבה במיוחד והיא פועלת למען- שמירה על זכיותיו ורווחתו של הציבור ובפרט פועלת למען ציבור הקשישים ולמען ציבור הנשים.
חוקים שיזמה
חוק עסקה קצובה – חוק הקובע כי לא תהיה הארכה אוטומטית של התקשרות לשם אספקת שירות, וכי תידרש הסכמה מפורשת של הלקוח
תיקון לחוק הביטוח הלאומי לפיו טיפול וסיעוד יוכרו כעבודה מועדפת המזכה חיילים משוחררים העוסקים בה במענק.
תיקון לחוק הבחירות לכנסת המעלה את אחוז החסימה מ-1.5% ל-2% (יחד עם יוזמים נוספים).
תיקון לחוק העונשין המחמיר את הענישה על תקיפת קשיש (יחד עם משה שרוני ויצחק גלנטי).
מידע וסף ניתן למצוא בויקופדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%93
שלי יחימוביץ
יחימוביץ' נולדה בכפר סבא, כיום גרה בתל אביב, גרושה, ואם לבן ובת.
שנים רבות שמשה חלי כעתונאית בכירה אשר בכתבות שלה שמה דגש על שמירה על זכיות האדם בטורה האישי הביאה פרשנות כלכלית קוראת תיגר, חשפה קשרי הון ושלטון, התנגדה נחרצות לתהליכי הפרטה מהירים שהוביל משרד האוצר, ולא היססה לתקוף את בעלי ההון הגדולים ביותר
בעבודתה העיתונאית יחימוביץ' קידמה נושאים הקרובים ללבה, הרבתה לעסוק בנושאים כלכליים וחברתיים מנקודת מבט סוציאל-דמוקרטית ובנושאים הנוגעים למעמד האישה.
את המעבר לפוליטיקה ביצעה ב-29 בנובמבר 2005, שלושה שבועות אחרי בחירתו של עמיר פרץ לראשות מפלגת העבודה, יחימוביץ' נבחרה למקום התשיעי ברשימת מפלגת העבודה, ולאחר הבחירות, ב-28 במרץ 2006, הייתה לחברת הכנסת. הייתה חברה בוועדת הכספים ובוועדה לענייני ביקורת המדינה ועד שנת 2008 עמדה בראש הוועדה לזכויות הילד.
בכנסת זו שימשה יחימוביץ' בתפקיד יו"ר ועדת האתיקה ומשמשת חברת ועדות הכספים והעבודה, הרווחה והבריאות.
ב-21 בספטמבר 2011 נבחרה יחימוביץ' ליושבת ראש מפלגת העבודה.
את עיקר הפעילות הפרלמנטרית שלה מיקדה יחימוביץ בשמירה על זכיות העובדים, זכיות ילדים, מאבק למען העבודים ועוד. עד כה (2011) אושרו למעלה מ-35 הצעות חוק שיזמה.
לדוגמא אושר תיקון לחוק המאריך את חופשת הלידה לנשים ל-14 שבועות, חוק ההסדרים ועוד. קצרה היריעה .
רצוי להיכנס לאתר שלה http://www.shelly.org.il/ כמו כן לשלי יש בלוג דרכו יכול הציבור לייצור עמה קשר ישיר ונגיש והיא קשובה ללב הציבור וחרטה על דגלה את השליחות הציבורית פוליטית לקידום רווחת הציבור.
אתרשת מס' 2- הרכב הכנסת ה-18
אתרשת מס' 2-
אורית נוקד חברת כנסת בסיעת העבודה, גדלה בירושלים וכיום מתגוררת בקיבוץ שפיים ולה שלושה ילדים. שנים רבות ( 18) עבדה כיועצת משפטית של התנועה הקיבוצית ו כמנהלת המחלקה המשפטית של התק"מ
נבחרה לכנסת ה- 16 ושימשה כראש השדולה להגנת הצרכן ויושבת ראש השדולה למען פיתוח הנגב והגליל.ב2005 עם כניסת מפלגת העבודה לממשלה מילה תפקיד סגנית שר תחת שמעון פרס
בכנסת ה-17 הייתה נוקד חברה בועדת הכספים, בועדת החינוך, התרבות והספורט ובועדה לקידום מעמד האישה. כמו כן, הייתה חברת הוועדה למינוי שופטים.בממשלה ה-32 מונתה נוקד לסגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. ב-17 בינואר 2011 פרשה ממפלגת העבודה יחד עם ארבעה חברי כנסת נוספים בראשותו של שר הביטחון, אהוד ברק, והקימה אתם את סיעת העצמאות. ב-19 בינואר 2011 מונתה לתפקיד שרת החקלאות.
שני הנושאים הקרובים ללבה במיוחד והיא פועלת למען- שמירה על זכיותיו ורווחתו של הציבור ובפרט פועלת למען ציבור הקשישים ולמען ציבור הנשים.
חוקים שיזמה
חוק עסקה קצובה – חוק הקובע כי לא תהיה הארכה אוטומטית של התקשרות לשם אספקת שירות, וכי תידרש הסכמה מפורשת של הלקוח
תיקון לחוק הביטוח הלאומי לפיו טיפול וסיעוד יוכרו כעבודה מועדפת המזכה חיילים משוחררים העוסקים בה במענק.
תיקון לחוק הבחירות לכנסת המעלה את אחוז החסימה מ-1.5% ל-2% (יחד עם יוזמים נוספים).
תיקון לחוק העונשין המחמיר את הענישה על תקיפת קשיש (יחד עם משה שרוני ויצחק גלנטי).
מידע וסף ניתן למצוא בויקופדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%93
אורית נוקד חברת כנסת בסיעת העבודה, גדלה בירושלים וכיום מתגוררת בקיבוץ שפיים ולה שלושה ילדים. שנים רבות ( 18) עבדה כיועצת משפטית של התנועה הקיבוצית ו כמנהלת המחלקה המשפטית של התק"מ
נבחרה לכנסת ה- 16 ושימשה כראש השדולה להגנת הצרכן ויושבת ראש השדולה למען פיתוח הנגב והגליל.ב2005 עם כניסת מפלגת העבודה לממשלה מילה תפקיד סגנית שר תחת שמעון פרס
בכנסת ה-17 הייתה נוקד חברה בועדת הכספים, בועדת החינוך, התרבות והספורט ובועדה לקידום מעמד האישה. כמו כן, הייתה חברת הוועדה למינוי שופטים.בממשלה ה-32 מונתה נוקד לסגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. ב-17 בינואר 2011 פרשה ממפלגת העבודה יחד עם ארבעה חברי כנסת נוספים בראשותו של שר הביטחון, אהוד ברק, והקימה אתם את סיעת העצמאות. ב-19 בינואר 2011 מונתה לתפקיד שרת החקלאות.
שני הנושאים הקרובים ללבה במיוחד והיא פועלת למען- שמירה על זכיותיו ורווחתו של הציבור ובפרט פועלת למען ציבור הקשישים ולמען ציבור הנשים.
חוקים שיזמה
חוק עסקה קצובה – חוק הקובע כי לא תהיה הארכה אוטומטית של התקשרות לשם אספקת שירות, וכי תידרש הסכמה מפורשת של הלקוח
תיקון לחוק הביטוח הלאומי לפיו טיפול וסיעוד יוכרו כעבודה מועדפת המזכה חיילים משוחררים העוסקים בה במענק.
תיקון לחוק הבחירות לכנסת המעלה את אחוז החסימה מ-1.5% ל-2% (יחד עם יוזמים נוספים).
תיקון לחוק העונשין המחמיר את הענישה על תקיפת קשיש (יחד עם משה שרוני ויצחק גלנטי).
מידע וסף ניתן למצוא בויקופדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%93
אתגרשת משימה מס' 1- נעים להכיר
מטלה מס' 1 אתגרשת- סרטון על הכנסת
לטעמי מטרת הסרטון להראות את, משכן הכנסת, על הפונקציות הרבות הקימות בכנסת, המשמשת כזירה המרכזית של הדמוקרטיה הישראלית. המגון של הפעיליות יצוג הבוחר, ייצוג פלגים בעם, יחסים בין הכנסת וראש הממשלה, יחסים עם מנהיגי עולם ועוד.
2. אני מוצאת שהסרטון מוצלח עבורי, קל לעקוב אחריו, או שהוא מעורר אצלי רגשות נוסטלגיים, עם זאת אני לא בטוחה שהיום בעולם של הילדים הוא אטרקטיבי, אני לא יודעת עד כמה התמונות מדברות אליהם, לטעמי חסר הצד המראה ממש את דרך הפעילות במליאה כלומר כיצד הכנסת פועלת כמרכז דמוקרטי , עם זאת אני מוצאת שיש בסרטון הרבה אינפורמציה חשובה.
3. קשה לי לדעת בשלב זה אם הייתי מראה את הסרטון לתלמידים או ביזה שלב אולי כנקודת פתיחה לדיון על נושא הדמוקרטיה בישראל ועל הכנסת כמרכז לעבודת הדמוקרטיה , עדיין לא גיבשתי דעה.
4. בסרטון עולה הבמה שמשמת הכנסת לארועים ממלכתיים של יחסי חוץ כגון ביקור סאדת כשלב ראשון לשלום עם מצרים, ידעתי אך המוקד שלי בעבודת הכנסת היה אחר, מוקד אחר היה ההפגנות וכן הטקסים. אהבתי את הכנסת מימדים אלו לסרט.
לטעמי מטרת הסרטון להראות את, משכן הכנסת, על הפונקציות הרבות הקימות בכנסת, המשמשת כזירה המרכזית של הדמוקרטיה הישראלית. המגון של הפעיליות יצוג הבוחר, ייצוג פלגים בעם, יחסים בין הכנסת וראש הממשלה, יחסים עם מנהיגי עולם ועוד.
2. אני מוצאת שהסרטון מוצלח עבורי, קל לעקוב אחריו, או שהוא מעורר אצלי רגשות נוסטלגיים, עם זאת אני לא בטוחה שהיום בעולם של הילדים הוא אטרקטיבי, אני לא יודעת עד כמה התמונות מדברות אליהם, לטעמי חסר הצד המראה ממש את דרך הפעילות במליאה כלומר כיצד הכנסת פועלת כמרכז דמוקרטי , עם זאת אני מוצאת שיש בסרטון הרבה אינפורמציה חשובה.
3. קשה לי לדעת בשלב זה אם הייתי מראה את הסרטון לתלמידים או ביזה שלב אולי כנקודת פתיחה לדיון על נושא הדמוקרטיה בישראל ועל הכנסת כמרכז לעבודת הדמוקרטיה , עדיין לא גיבשתי דעה.
4. בסרטון עולה הבמה שמשמת הכנסת לארועים ממלכתיים של יחסי חוץ כגון ביקור סאדת כשלב ראשון לשלום עם מצרים, ידעתי אך המוקד שלי בעבודת הכנסת היה אחר, מוקד אחר היה ההפגנות וכן הטקסים. אהבתי את הכנסת מימדים אלו לסרט.
הירשם ל-
תגובות (Atom)