יום שלישי, 1 במאי 2012
יום מקוון 3
יום מקוון 3 מטלה ראשונה
במצגת רסק, לקט או סלט פרות יש ביטוי לשלוש מגמות בהתפתחות התרבות הישראלית, האחת קור ההיתוך, תרבות אחת שולטת עם קוד אחד אליו יש לשאוף, השניה הרב תרבותיות פתיחה לתרביות שונות שהיו עד אז דחיויות ואף נחשבו נחותות, ולבסוף התרבות המעמיד במוקד את היצירה האישית אשר נוצרת מרבדים תרבותיים מורכבים ואיננה מעמידה במרכז יצירת מודל אידאלי או מתח תרבותי.
המגמה הראשונה - תקופת קור ההיתוך, שנות החמישים, הבניה של דמות הישראלי החדש, החזק השורשי הקשור לאדמה או במילה אחת הצבר. אני מוצאת בשיר הרוכבים של הדודאים ביטוי למגמה זו של הישראלי ההזק, היפה, שירת הרוכבים הרוכבים לבדם בואדי אך הם שרים ודבר לא ישבר אותם. הדמות של הלוחם ההירואי החזק הנותן את חייו למען המדינה ללא תלונה בשיר. באותה תקופה נדרש לבנות תרבות אחת המציגה את הישראלי כחזק, הישראלי הלוחם אשר ממגר את אויביו ויכול להם. דוד מול גולית.
המגמה השניה , עידן הרב תרבותיות, בשנות השבעים על רקע תחושת ההלם עקב מלחמת יום כיפור חל כרסום במוטיב הישראלי הבלתי מנוצח יפה הבלורית. ובמקום דמות מופת אחת החלו להכיר בישראלי על רבדיו השונים כולם לקחו חלק במלחמה זו והכאב חצה גבולות, מפלגת העבודה פינתה את מקומה למפלגת הליכוד שחרתה על דגלה שהיא מייצגת את כל העם ובמיוחד נותנת מקום גם להשפעות מארצות המזרח כמרוקו, תימן, יון ועוד. אלו באים לידי ביטוי גם במוזיקה וניתן מקום לשירה ולזמר הים תיכוני. בשיר אם ננעלו מ- 1978, אותו שרה עופרה חזה מוגדש המקצב בתימני. עופרה חזה היתה מהזמרות המובילות בארץ באותה תקופה ואף צמחה להיות זמרת בין לאומית כאשר השירים אשר הפכו אותה לזמרת ענק בינלאומית היו בטאו את המוזיקה והתרבות התימנית.
.
ב.המטלות והצפיה במצגת היו מהנות עבורי והזכירו לי נשכחות.
במצגת רסק, לקט או סלט פרות יש ביטוי לשלוש מגמות בהתפתחות התרבות הישראלית, האחת קור ההיתוך, תרבות אחת שולטת עם קוד אחד אליו יש לשאוף, השניה הרב תרבותיות פתיחה לתרביות שונות שהיו עד אז דחיויות ואף נחשבו נחותות, ולבסוף התרבות המעמיד במוקד את היצירה האישית אשר נוצרת מרבדים תרבותיים מורכבים ואיננה מעמידה במרכז יצירת מודל אידאלי או מתח תרבותי.
המגמה השלישת - האדם היחיד במרכז, המימוש העצמי הוא ערך המוביל את התרבות מבחינה סציולוגית . מגמה זו הטומנת בחובה עירוב של כל הגורמים המתקימים בחברה אלו מתערבבים ויוצרים תרבות חדשה בה ישנו דגש על האמן, המקוריות שלו, ייחודו, ( פוסט מודרניזם) ביטוי היחיד הוא המוביל ולא השתיכות אתנית כזו או אחרת במובן זה האמן יכול לשאוב את חומריו מכל תרבות ובלבד שהיא בונה לבסוף דבר אחד שלם. אמנים מזאנר אחד חברו בפרויקטים לאמנים מזאנר אחר ויחדיו יצרו דבר חדש כך ההופעה של שלמה ארצי ושמעון בוסקילה שלקחו שיר מרוקאי ושרו אותו יחדיו שלמה ארצי בעברית ושמעון בוסקילה בערבית מרוקאית. שיר זה הינו מאוד פופולרי ומושמע רבות.
ב.המטלות והצפיה במצגת היו מהנות עבורי והזכירו לי נשכחות.
יום חמישי, 8 במרץ 2012
מקוון 2 סובלנות
תחילת דיאלוג:דרכארץ: שלום אינשם, שמעת חדשות? על כל החוסר סובלנות במדינה והלאומנות ששוטפת את המדינה בזמן האחרון. תאמין לי שגם בגין וגם בן-גוריון מתהפכים בקברם.אינשם: שנייה... לפני שאתה שולח אנשים להתהפך בקברים שלהם, על מה בדיוק אתה מדבר?
דרכארץ: מה לא שמעת על כל הנושא של השופט סלים ג'ובראן? היום בבוקר בגל"צ דיברו על הנושא וגם בתוכנית של לונדון וקרישנבאום דיברו על הנושא.
אינשם: לא, לא שמעתי חדשות בימים האחרונים, יש לך איך להשמיע או להראות לי.
דרכארץ: טוב ששאלת, הקלטתי את הקטע מהתוכנית של לונדון וקרישנבאום, תראה בעצמך:
נו, אז מה אתה אומר על הנושא? אתה מסכים לכך ששופט בבית המשפט העליון לא ישיר את ההמנון, או שאתה מסכים עם הדברים שנאמרו ע"י ח"כ זאב אלקין (אם אתה רוצה לשמוע עוד בנושא, הקלטתי גם תוכנית הבוקר של גל"צ בנושא)?
אינשם: אני מוצא הדילמה כשלעצמה מענינת ומעלה את שאלת הגדרת המדינה, האם זוהי מדינת היהודים שיש בה שלטון דמוקרטי או שזוהי מדינה דמוקרטית והיהודים הם חלק ממנה במקרה שלנו המדינה כפי שאני מבין את הגדרתה היא בית לעם היהודי אך היא מתנהלת בדרכי שלטון דוקרטיים. בעית העירוב בין דת ושלטון הינה סוגיה קשה וטרם באה על סיפוקה אולם ולכן הענין מעלה הרבה שאלות עם זאת אני מקבלת את דעתו של ח"כ זאב אלקין הנושאים במשרות רמות מטעם המדינה עליהם למלא אחר נהלי הטקס של המדינה .
דרכארץ: דעה מעניינת, אהבתי במיוחד את הנימוק הנרחב שכתבת.תגיד לי, אתה מכיר את העמדה של פרופסור ישעיהו ליבוביץ' ז"ל בנושא המפגש בין הלאומיות לבין זכויות הפרט.ליבוביץ' כותב שלגבי המדינה יש שתי גישות, הראשונה היא גישת "המדינה קודמת לאדם" והגישה השנייה הינה "המדינה ככלי בשירות העם".על פי הגישה הראשונה, המדינה קודמת לאדם... בעצם לא בדיוק, הוא למעשה מתכוון להגיד שהמדינה מקיימת את "רצון הכלל" ולכן האדם חייב לקיים את הרצון הכללי. הבעיה מתחילה כאשר מחברים בין המונח עם למונח לאום.עם נוצר כתוצאה מרצף היסטורי בו מתפתחת קבוצה של אנשים בעלת מאפיינים משותפים.לאום או לאומיות זהו ביטוי של הרצונות בין קבוצת אנשים. כלומר, בישראל של שנת 2012, הרצונות של העם היהודי משתקפים בלאומיות היהודית. לדוגמה במילות ההמנון: "נפש יהודי הומייה... להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון..."
.אינשם: אני ממש לא מבין את הקשר?
דרכארץ: אני אנסה להסביר איזה תפקיד מייחס ליבוביץ' למדינה דרך דבריו של רבי חנינא, סגן הכהנים, שאמר לפני 1500 שנה:
"הווה מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו"
מה לפי דעתך מנסה לומר לנו רבי חנינא בדבריו?
אינשם: האדם ניטל עליו למלא אחר נהלי המדינה שהיה ולא לא יהיה דין ודיין ואדם לאדם חיהדרכארץ: נכון, אפילו בסוריה, עדיין, למרות הטבח, יש למדינה תפקיד מסויים.הוויכוח מתחיל כאשר מדברים על תפקיד המדינה, הרי, הייצוג של הלאומיות בא לידי ביטוי בהקמתה של המדינה שתכיל בתוכה את הערכים של הלאום, במקרה שלנו, הלאום היהודי.
אך מה קורה במקרה שיש אנשים בעלי לאום שונה באותה מדינה, מצד אחד הם לא מסכנים את הלאומיות של העם היהודי, אך ההתנהגות שלהם אינה חופפת לעיתים לרצונות של חברי קבוצת הלאום הגדולה יותר.האם, לפי דעתך,במקרה זה עלינו לכפות על חברי הקבוצה הקטנה יותר את רצונותינו והשקפת עולמנו, ובמקרה שהם לא מסכימים להעניש אותם עד שיהיו מוכרחים לוותר על השקפותיהם או לעזוב את המדינה? רק אל תשכח לנמק.אינשם: בהגדרה שלאומיות אחת איננה מסכנת את השניה בהקשר למדינת ישראל יש בעיתיות מה, מחד אנחנו נמצאים עם המגדר הערבי בהכללה במצב שיש בו מן המלחמה ואיום קיומי, מבחינה זו העדר מוכנות לביטוי הזדהות ונאמנות למדינה מעלה בעיה שהסוגיה שלה קיומית ולא פילוסופית עקרונית מצד שני רבים מאזרחי המדינה אינם יהודים הינם אזרחים נאמנים לערכי הדמוקרטיה. אולם האם מדינת ישראל היא רק דמוקרטיה במידה וכך הוא אין מקום לכפות את דעת הרוב עם זאת גם יהודים הפועלים כנגד חוקי המדינה מוצאים עצמם נשפטים. י כמובן לראות זאת בזיקה למדינות דמוקרטיות אחרות דרכארץ: אממ... מעניין. שכחתי שעדיין לא אמרתי לך את הגישה השנייה לגבי תפקידה של המדינה. ליבוביץ' טוען שהמדינה כלל לא נועדה לשרת את הלאומיות ורצון הכלל, תפקידה הינו לשמש ככלי לשרת את האדם.כלומר, האדם קודם למדינה, ולכן הוא מעצב את המדינה בתביעותיו האישיות ולכן ערכיו האישיים באים לפני האינטרס של הריבון (רצון הכלל) והשלטוני.הנה, בוא תסתכל על הסרטון בסמארטפון שלי על מה שליבוביץ אומר, שים לב במיוחד למשפט האחרון:
קישור לסרטון שבו ליבוביץ' מסביר את תפקידה של המדינה (שים לב! להתחיל לצפות מהדקה ה- 1:41)עכשיו, אחרי שראית את הקטע מהסרטון, מה אתה חושב, האם פגיעה בזכויות של אזרחים שאינם מקיימים את הרצונות הלאומיים היא עדיין מוצדקת? רק תיתן הסבר המבוסס על הדברים ששמעת.
אינשם: אמנם בעית השלטון ובכללו הדמוקרטיה כיצד הכלל לא ישתלט על הפרט ולמעשה לטעמי מחד חשוב כדי לקיים מערכת חוקים ומבנה שלטוני שישרת את כלל המדינה שיהיו גם גורמים מלכדים אך מאידך בבסיס הדמוקרטיה יש חופ הדיבור וחופ ההבעה ואין לפגוע באזרחים על דעותיהם וכמובן מותר שיהיו איים של התנגדות לשלטון ואף רצוי יתר על כן אם הרוב יוצא חוצץ כנגד השלטון אולי רצוי להחליף את השלטון אבל.. כאשר אדם מייצג את השלטון הוא צריך לצד דעותיו הלגיטמיות לכבד את המנהגים והטקסים אותם הוא מייצג. כמובן שבמידה ומדינת ישראל רואה עצמה קודם כל כדמוקרטיה רצוי למצוא המנון אחר אבל כל זמן שזהו ההמנון כל אזרח הנושא בתפקיד יצוגי עליו לעמוד להמנון כפי שנהוג בכל מדינות העולם.
דרכארץ: טוב זו זכותך לחשוב ככה. אבל אני אומר לך, כל בנאדם שחושב ומרגיש אחרת במדינה הזו, נתקל בחומה של התנגדות.לדוגמא, המצב בסוריה. הטבח שמבצע הנשיא אסד בבני עמו.אני אומר לך אני קורא את החדשות ורואה את הסרטונים ומזועזע, הרי מדובר במקרה שבו כל מי שמתנגד למדינה מאבד את החיים שלו.השאלה המרכזית היא מה התפקיד שלנו בכל הנושא הזה? הנה תקרא לדוגמה את מה שגדעון לוי כותב על המצב בסוריה ותגיד לי אם אתה מקבל את ההצעות שהוא רושם בסוף המאמר שלו: אללה הוא לא אכבר בסוריה (יש גם גירסה נוחה יותר לקריאה).אם אתה לא מסכים עם העצות שלו (שמופיעות בסוף הכתבה) וגם אם כן, אז תנמק מדוע
.אינשם: ברור שמצדינת ישראל כמו העולם המערבי כולו והעולם הערבי היה צריך לגנות ולפעול למען הזועות הנעשות בסוריה.
דרכארץ: תאמין לי כל הנושא הזה של האלימות נגד האחר, נגד כל מי שחושב אחרת עברה כבר את כל הקווים האדומים. לפי דעתי, הכל מתחיל מחוסר סובלנות הנובעת מלאומנות יתר.בספר "חרדתו של המלך סלומון", הסופר אמיל א'זאר כותב לגבי מילונים (כן, כן עדיין משתמשים במילון) את הקטע הבא:"אני משוגע על מילונים. זה המקום היחיד בעולם שבו הכל מוסבר ואתה מוצא שלוות נפש. שם הם לגמרי בטוחים בהכל. אתה מחפש אלוהים ואתה מוצא אותו עם דוגמאות מסייעות, כדי לסלק כל ספק".עכשיו אני רוצה שתסביר לי האם לפי דעתך הקטע בקישור הבא קשור לחוסר סובלנות. מה ההגדרה של סובלנות? הנה תיכנס לויקימילון להגדרה של סובלנות .
אינשם: אכן מדובר בחוסר סובלנות דרכארץ: אז מה, לא נשארו לך כמעט מילים. תאמין לי בצדק רב.הגענו למצב בעייתי שבו אנחנו מבינים שהמצב הוא לא תקין, אבל מאלף סיבות שונות ומשונות אנחנו ממשיכים לדבר על הנושא במקרה הטוב ובמקרה הגרוע להיות אדישים.בכל מתחיל מכך שיש אנשים שחושבים שהם יותר טובים מאחרים.הנה תראה בסמארטפון שלי את הפרק מהסדרה עבודה ערבית שמדבר על כל נושא הסובלנות, אתה אפילו יכול להראות את זה לתלמידים שלך, תאמין לי, להזיק זה לא יזיק, המצב גם ככה בעייתי:קישור לפרק בסדרה עבודה ערבית. צפייה מהנה!!!אינשם: תשמע זו הייתה שיחה מעולה, נראה לי שאני מעלה אותה לבלוג שלי. יאללה אני חייב לזוז, יש לי עוד לעשות קניות לפני שהחנויות נסגרות ;-)
דרכארץ: מה לא שמעת על כל הנושא של השופט סלים ג'ובראן? היום בבוקר בגל"צ דיברו על הנושא וגם בתוכנית של לונדון וקרישנבאום דיברו על הנושא.
אינשם: לא, לא שמעתי חדשות בימים האחרונים, יש לך איך להשמיע או להראות לי.
דרכארץ: טוב ששאלת, הקלטתי את הקטע מהתוכנית של לונדון וקרישנבאום, תראה בעצמך:
נו, אז מה אתה אומר על הנושא? אתה מסכים לכך ששופט בבית המשפט העליון לא ישיר את ההמנון, או שאתה מסכים עם הדברים שנאמרו ע"י ח"כ זאב אלקין (אם אתה רוצה לשמוע עוד בנושא, הקלטתי גם תוכנית הבוקר של גל"צ בנושא)?
אינשם: אני מוצא הדילמה כשלעצמה מענינת ומעלה את שאלת הגדרת המדינה, האם זוהי מדינת היהודים שיש בה שלטון דמוקרטי או שזוהי מדינה דמוקרטית והיהודים הם חלק ממנה במקרה שלנו המדינה כפי שאני מבין את הגדרתה היא בית לעם היהודי אך היא מתנהלת בדרכי שלטון דוקרטיים. בעית העירוב בין דת ושלטון הינה סוגיה קשה וטרם באה על סיפוקה אולם ולכן הענין מעלה הרבה שאלות עם זאת אני מקבלת את דעתו של ח"כ זאב אלקין הנושאים במשרות רמות מטעם המדינה עליהם למלא אחר נהלי הטקס של המדינה .
דרכארץ: דעה מעניינת, אהבתי במיוחד את הנימוק הנרחב שכתבת.תגיד לי, אתה מכיר את העמדה של פרופסור ישעיהו ליבוביץ' ז"ל בנושא המפגש בין הלאומיות לבין זכויות הפרט.ליבוביץ' כותב שלגבי המדינה יש שתי גישות, הראשונה היא גישת "המדינה קודמת לאדם" והגישה השנייה הינה "המדינה ככלי בשירות העם".על פי הגישה הראשונה, המדינה קודמת לאדם... בעצם לא בדיוק, הוא למעשה מתכוון להגיד שהמדינה מקיימת את "רצון הכלל" ולכן האדם חייב לקיים את הרצון הכללי. הבעיה מתחילה כאשר מחברים בין המונח עם למונח לאום.עם נוצר כתוצאה מרצף היסטורי בו מתפתחת קבוצה של אנשים בעלת מאפיינים משותפים.לאום או לאומיות זהו ביטוי של הרצונות בין קבוצת אנשים. כלומר, בישראל של שנת 2012, הרצונות של העם היהודי משתקפים בלאומיות היהודית. לדוגמה במילות ההמנון: "נפש יהודי הומייה... להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון..."
.אינשם: אני ממש לא מבין את הקשר?
דרכארץ: אני אנסה להסביר איזה תפקיד מייחס ליבוביץ' למדינה דרך דבריו של רבי חנינא, סגן הכהנים, שאמר לפני 1500 שנה:
"הווה מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו"
מה לפי דעתך מנסה לומר לנו רבי חנינא בדבריו?
אינשם: האדם ניטל עליו למלא אחר נהלי המדינה שהיה ולא לא יהיה דין ודיין ואדם לאדם חיהדרכארץ: נכון, אפילו בסוריה, עדיין, למרות הטבח, יש למדינה תפקיד מסויים.הוויכוח מתחיל כאשר מדברים על תפקיד המדינה, הרי, הייצוג של הלאומיות בא לידי ביטוי בהקמתה של המדינה שתכיל בתוכה את הערכים של הלאום, במקרה שלנו, הלאום היהודי.
אך מה קורה במקרה שיש אנשים בעלי לאום שונה באותה מדינה, מצד אחד הם לא מסכנים את הלאומיות של העם היהודי, אך ההתנהגות שלהם אינה חופפת לעיתים לרצונות של חברי קבוצת הלאום הגדולה יותר.האם, לפי דעתך,במקרה זה עלינו לכפות על חברי הקבוצה הקטנה יותר את רצונותינו והשקפת עולמנו, ובמקרה שהם לא מסכימים להעניש אותם עד שיהיו מוכרחים לוותר על השקפותיהם או לעזוב את המדינה? רק אל תשכח לנמק.אינשם: בהגדרה שלאומיות אחת איננה מסכנת את השניה בהקשר למדינת ישראל יש בעיתיות מה, מחד אנחנו נמצאים עם המגדר הערבי בהכללה במצב שיש בו מן המלחמה ואיום קיומי, מבחינה זו העדר מוכנות לביטוי הזדהות ונאמנות למדינה מעלה בעיה שהסוגיה שלה קיומית ולא פילוסופית עקרונית מצד שני רבים מאזרחי המדינה אינם יהודים הינם אזרחים נאמנים לערכי הדמוקרטיה. אולם האם מדינת ישראל היא רק דמוקרטיה במידה וכך הוא אין מקום לכפות את דעת הרוב עם זאת גם יהודים הפועלים כנגד חוקי המדינה מוצאים עצמם נשפטים. י כמובן לראות זאת בזיקה למדינות דמוקרטיות אחרות דרכארץ: אממ... מעניין. שכחתי שעדיין לא אמרתי לך את הגישה השנייה לגבי תפקידה של המדינה. ליבוביץ' טוען שהמדינה כלל לא נועדה לשרת את הלאומיות ורצון הכלל, תפקידה הינו לשמש ככלי לשרת את האדם.כלומר, האדם קודם למדינה, ולכן הוא מעצב את המדינה בתביעותיו האישיות ולכן ערכיו האישיים באים לפני האינטרס של הריבון (רצון הכלל) והשלטוני.הנה, בוא תסתכל על הסרטון בסמארטפון שלי על מה שליבוביץ אומר, שים לב במיוחד למשפט האחרון:
קישור לסרטון שבו ליבוביץ' מסביר את תפקידה של המדינה (שים לב! להתחיל לצפות מהדקה ה- 1:41)עכשיו, אחרי שראית את הקטע מהסרטון, מה אתה חושב, האם פגיעה בזכויות של אזרחים שאינם מקיימים את הרצונות הלאומיים היא עדיין מוצדקת? רק תיתן הסבר המבוסס על הדברים ששמעת.
אינשם: אמנם בעית השלטון ובכללו הדמוקרטיה כיצד הכלל לא ישתלט על הפרט ולמעשה לטעמי מחד חשוב כדי לקיים מערכת חוקים ומבנה שלטוני שישרת את כלל המדינה שיהיו גם גורמים מלכדים אך מאידך בבסיס הדמוקרטיה יש חופ הדיבור וחופ ההבעה ואין לפגוע באזרחים על דעותיהם וכמובן מותר שיהיו איים של התנגדות לשלטון ואף רצוי יתר על כן אם הרוב יוצא חוצץ כנגד השלטון אולי רצוי להחליף את השלטון אבל.. כאשר אדם מייצג את השלטון הוא צריך לצד דעותיו הלגיטמיות לכבד את המנהגים והטקסים אותם הוא מייצג. כמובן שבמידה ומדינת ישראל רואה עצמה קודם כל כדמוקרטיה רצוי למצוא המנון אחר אבל כל זמן שזהו ההמנון כל אזרח הנושא בתפקיד יצוגי עליו לעמוד להמנון כפי שנהוג בכל מדינות העולם.
דרכארץ: טוב זו זכותך לחשוב ככה. אבל אני אומר לך, כל בנאדם שחושב ומרגיש אחרת במדינה הזו, נתקל בחומה של התנגדות.לדוגמא, המצב בסוריה. הטבח שמבצע הנשיא אסד בבני עמו.אני אומר לך אני קורא את החדשות ורואה את הסרטונים ומזועזע, הרי מדובר במקרה שבו כל מי שמתנגד למדינה מאבד את החיים שלו.השאלה המרכזית היא מה התפקיד שלנו בכל הנושא הזה? הנה תקרא לדוגמה את מה שגדעון לוי כותב על המצב בסוריה ותגיד לי אם אתה מקבל את ההצעות שהוא רושם בסוף המאמר שלו: אללה הוא לא אכבר בסוריה (יש גם גירסה נוחה יותר לקריאה).אם אתה לא מסכים עם העצות שלו (שמופיעות בסוף הכתבה) וגם אם כן, אז תנמק מדוע
.אינשם: ברור שמצדינת ישראל כמו העולם המערבי כולו והעולם הערבי היה צריך לגנות ולפעול למען הזועות הנעשות בסוריה.
דרכארץ: תאמין לי כל הנושא הזה של האלימות נגד האחר, נגד כל מי שחושב אחרת עברה כבר את כל הקווים האדומים. לפי דעתי, הכל מתחיל מחוסר סובלנות הנובעת מלאומנות יתר.בספר "חרדתו של המלך סלומון", הסופר אמיל א'זאר כותב לגבי מילונים (כן, כן עדיין משתמשים במילון) את הקטע הבא:"אני משוגע על מילונים. זה המקום היחיד בעולם שבו הכל מוסבר ואתה מוצא שלוות נפש. שם הם לגמרי בטוחים בהכל. אתה מחפש אלוהים ואתה מוצא אותו עם דוגמאות מסייעות, כדי לסלק כל ספק".עכשיו אני רוצה שתסביר לי האם לפי דעתך הקטע בקישור הבא קשור לחוסר סובלנות. מה ההגדרה של סובלנות? הנה תיכנס לויקימילון להגדרה של סובלנות .
אינשם: אכן מדובר בחוסר סובלנות דרכארץ: אז מה, לא נשארו לך כמעט מילים. תאמין לי בצדק רב.הגענו למצב בעייתי שבו אנחנו מבינים שהמצב הוא לא תקין, אבל מאלף סיבות שונות ומשונות אנחנו ממשיכים לדבר על הנושא במקרה הטוב ובמקרה הגרוע להיות אדישים.בכל מתחיל מכך שיש אנשים שחושבים שהם יותר טובים מאחרים.הנה תראה בסמארטפון שלי את הפרק מהסדרה עבודה ערבית שמדבר על כל נושא הסובלנות, אתה אפילו יכול להראות את זה לתלמידים שלך, תאמין לי, להזיק זה לא יזיק, המצב גם ככה בעייתי:קישור לפרק בסדרה עבודה ערבית. צפייה מהנה!!!אינשם: תשמע זו הייתה שיחה מעולה, נראה לי שאני מעלה אותה לבלוג שלי. יאללה אני חייב לזוז, יש לי עוד לעשות קניות לפני שהחנויות נסגרות ;-)
יום שישי, 6 בינואר 2012
אתגרשת 4- מעוז הדמוקרטיה
אתגרשת 4- מעוז הדמוקרטיה
מערך שיעור בנושא חופש הביטוי בעקבות הצעת החוק לאיסור לשון הרע.
שיעור בנושא הזכות לחופש הביטוי כחלק מזכיות האדם.
מטרות
1. היכרות עם חשיבות חופש הביטוי, עמידה על הקשר שבין חופש הביטוי וזכויות אדם .
2. התמודדות עם ההתנגשות שבין שמירה על חופש הביטוי ובין הגנה על רגשות הציבור.
דברי פתיחה- מבוא: זכויות האדם וחופש הביטוי - מורכבות הנושא
הצעת החוק לאיסור לשון הרע מעלה לדיון ומעוררת את השאלה, מהי הזכות לחופש הביטוי, האם אנחנו שומרים עליו, האם יש להגביל את חופש הביטוי, האם אכן כל אמירה יכולה להסתתר תחת חופש הביטוי, האם יש גבול לחופש הביטוי? מהן הסכנות בהגבלת חופש הביטוי? האם חירות הביטוי מצדיקה פגיעה חמורה ברגשות הציבור או במוּסר הרוֹוח? היכן עובר הגבול בין חופש הביטוי לבין צנעת הפרט או שמו הטוב?
חומרי עזר - התלמידים יקראו בכתבה בכתובת http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/308/828.html מדוע מתנגדים העתונאים לחוק איסור לשון הרע
הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – אי ייחוד העילה והוספת סעדים), התש"ע-2010 (יריב לוין); (מאיר שטרית) –
הצעות החוק הנדונות, מציעות, בין השאר, להגדיל באופן משמעותי את הפיצויים ללא הוכחת נזק שרשאי בית המשפט לפסוק בתביעות לשון הרע. אם הפרסום לא פורסם במטרה לפגוע, מוצע להעלות את סכום הפיצוי מ- 50,000 ₪ כיום ל-300,000 ש"ח / 500,000 ש"ח; אם פורסם במטרה לפגוע, מוצע להעלות מ- 100,000 ₪ כיום למיליון ש"ח / מיליון וחצי ש"ח. האגודה לזכויות האזרח מתנגדת להצעות החוק מאחר והן מאיימות לפגוע בחופש הביטוי, בעיתונות החופשית ובדיון הציבורי, ומאחר ואין בהן צורך ממשי. סטאטוס: הצעות החוק אוחדו לכדי הצעה אחת. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ביום 21 בנובמבר 2011.
הצגת נושא – חופש הביטוי (15 דקות)
רושמים על הלוח את הסעיף הנוגע לחופש הביטוי מתוך הצהרת זכויות האדם של האו"ם:
חופש הביטוי: זכותו של כל אדם להביע את דעתו ועמדותיו ללא הגבלות שרירותיות
אתם יכולים להסביר לי למה בכלל צריך דבר כזה כמו "חופש ביטוי"? התלמידים יעזרו בחומרי העזר
ויענו על השאלה מהי הצעת החוק ומדוע מתנגדים העתונאים לחוק איסור לשון הרע .
- ולאחר מכן יביעו את דעתם האישית. האם מותר לאדם לבטא את דעתו וכך לממש את עצמו מבלי שיסתמו לו את הפה, או שאולי הצעת החוק במקומה ? יהיה מיקוד על כך שלא חלה חובת הוכחה שאכן נגרם נזק ודי בתביעה כשלעצמה, מהן ההשלכות של חוק כזה והאם יש בו לפגוע בחופש הביטוי או בזכיות האדם?
- דברי סיכום
- בסיכום נעמוד על הנקודות בהן
- א. התחום האפור בין חופש הביטוי לפגיעה בזולת.
- ב. על הסכנה במתן אפשרות לתבוע את האחר ללא חובת הוכחת נזק
- ג. מה יכול חוק כזה לעשות לדמוקרטיה ולחופש הביטוי וזכיות האדם,
- ונסכם בשאלה מדוע חשוב שלאדם תהיה הזכות לביטוי
-
מערך שיעור בנושא חופש הביטוי בעקבות הצעת החוק לאיסור לשון הרע.
שיעור בנושא הזכות לחופש הביטוי כחלק מזכיות האדם.
מטרות
1. היכרות עם חשיבות חופש הביטוי, עמידה על הקשר שבין חופש הביטוי וזכויות אדם .
2. התמודדות עם ההתנגשות שבין שמירה על חופש הביטוי ובין הגנה על רגשות הציבור.
דברי פתיחה- מבוא: זכויות האדם וחופש הביטוי - מורכבות הנושא
הצעת החוק לאיסור לשון הרע מעלה לדיון ומעוררת את השאלה, מהי הזכות לחופש הביטוי, האם אנחנו שומרים עליו, האם יש להגביל את חופש הביטוי, האם אכן כל אמירה יכולה להסתתר תחת חופש הביטוי, האם יש גבול לחופש הביטוי? מהן הסכנות בהגבלת חופש הביטוי? האם חירות הביטוי מצדיקה פגיעה חמורה ברגשות הציבור או במוּסר הרוֹוח? היכן עובר הגבול בין חופש הביטוי לבין צנעת הפרט או שמו הטוב?
חומרי עזר - התלמידים יקראו בכתבה בכתובת http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/308/828.html מדוע מתנגדים העתונאים לחוק איסור לשון הרע
הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – אי ייחוד העילה והוספת סעדים), התש"ע-2010 (יריב לוין); (מאיר שטרית) –
הצעות החוק הנדונות, מציעות, בין השאר, להגדיל באופן משמעותי את הפיצויים ללא הוכחת נזק שרשאי בית המשפט לפסוק בתביעות לשון הרע. אם הפרסום לא פורסם במטרה לפגוע, מוצע להעלות את סכום הפיצוי מ- 50,000 ₪ כיום ל-300,000 ש"ח / 500,000 ש"ח; אם פורסם במטרה לפגוע, מוצע להעלות מ- 100,000 ₪ כיום למיליון ש"ח / מיליון וחצי ש"ח. האגודה לזכויות האזרח מתנגדת להצעות החוק מאחר והן מאיימות לפגוע בחופש הביטוי, בעיתונות החופשית ובדיון הציבורי, ומאחר ואין בהן צורך ממשי. סטאטוס: הצעות החוק אוחדו לכדי הצעה אחת. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ביום 21 בנובמבר 2011.
הצגת נושא – חופש הביטוי (15 דקות)
רושמים על הלוח את הסעיף הנוגע לחופש הביטוי מתוך הצהרת זכויות האדם של האו"ם:
חופש הביטוי: זכותו של כל אדם להביע את דעתו ועמדותיו ללא הגבלות שרירותיות
אתם יכולים להסביר לי למה בכלל צריך דבר כזה כמו "חופש ביטוי"? התלמידים יעזרו בחומרי העזר
ויענו על השאלה מהי הצעת החוק ומדוע מתנגדים העתונאים לחוק איסור לשון הרע .
- ולאחר מכן יביעו את דעתם האישית. האם מותר לאדם לבטא את דעתו וכך לממש את עצמו מבלי שיסתמו לו את הפה, או שאולי הצעת החוק במקומה ? יהיה מיקוד על כך שלא חלה חובת הוכחה שאכן נגרם נזק ודי בתביעה כשלעצמה, מהן ההשלכות של חוק כזה והאם יש בו לפגוע בחופש הביטוי או בזכיות האדם?
- דברי סיכום
- בסיכום נעמוד על הנקודות בהן
- א. התחום האפור בין חופש הביטוי לפגיעה בזולת.
- ב. על הסכנה במתן אפשרות לתבוע את האחר ללא חובת הוכחת נזק
- ג. מה יכול חוק כזה לעשות לדמוקרטיה ולחופש הביטוי וזכיות האדם,
- ונסכם בשאלה מדוע חשוב שלאדם תהיה הזכות לביטוי
-
יום חמישי, 5 בינואר 2012
אתגרשת 3- החיבוק הגדול
משימה 1.
אתגרשת 3- החיבוק הגדול
בני בשן
בני בשן מציג רעיון שחברי הכנסת מהסיעות השונות יצטלמו בחיבוק, ולמרות הקיטוב החיבוק והחיבוק יעביר מסר חיובי המעודד גישור על פערים אידאולוגיים. החיבוק הקבוצתי שולח מסר של הרמוניה. ומעודד פתרון קונפליקטים בצורה חיובית .
אני מוצאת את הרעיון יפיפה, אך מעט נאיבי מכיוון שחברי הכנסת ניזונים מהדרמה שבפתרון קונפליקטים על ידי קיטוב, יתר על ען סגנון הדיבור המשתלח מביא אותם לתודעת הציבור, המדיה איננה מתמקדת באלו העושים את עבודתם נאמנה כי אם באלו היוצרות דרמות. מבחינה זו אני מעריכה שהמסר לא יעבור ואכן החברים לא היה המשך לפרויקט ובסופו של דבר הוא לא השפיע על השיח והנורמות התרבויות בחברה הישראלית.
חבל
משימה 2. . אחד האתגרים לטעמי שאנו עובדים עליו יום יום הינו יצירת דיאלוג אחר דיאלוג חיובי המקבל את הזולת על שונותו, ברצוני לספר על פרויקט , לא שלי, אך יפיפה בעיני שנפגשתי בו. באחד הימים בעודי מסתובבת בבית שאן פנו אלי נערות מאולפנה, מיד חשבתי שמדובר בבקשה לתרומה, אך להפתעתי הן נגשו אלי נתנו לי כרטיס נחמד ובו כתוה, תודה שעזרתי לי ובקטן היה כתוב אם הרעיון מצא חן בעיניך אנא העסר את הכרטיס לאדם שעזר לך בתקווה שהכרטיס יעבור מאדם לאדם.
מיד התחמם ליבי ותחושה של פליאה שמחה מלאה אותי ולצידה ההרגשה איזה רעיון נפלא קטן, מעשי ללא הרבה דיבורים המעורר תחושה חיובית תחושה של ליכוד.
אתגרשת 3- החיבוק הגדול
בני בשן
בני בשן מציג רעיון שחברי הכנסת מהסיעות השונות יצטלמו בחיבוק, ולמרות הקיטוב החיבוק והחיבוק יעביר מסר חיובי המעודד גישור על פערים אידאולוגיים. החיבוק הקבוצתי שולח מסר של הרמוניה. ומעודד פתרון קונפליקטים בצורה חיובית .
אני מוצאת את הרעיון יפיפה, אך מעט נאיבי מכיוון שחברי הכנסת ניזונים מהדרמה שבפתרון קונפליקטים על ידי קיטוב, יתר על ען סגנון הדיבור המשתלח מביא אותם לתודעת הציבור, המדיה איננה מתמקדת באלו העושים את עבודתם נאמנה כי אם באלו היוצרות דרמות. מבחינה זו אני מעריכה שהמסר לא יעבור ואכן החברים לא היה המשך לפרויקט ובסופו של דבר הוא לא השפיע על השיח והנורמות התרבויות בחברה הישראלית.
חבל
משימה 2. . אחד האתגרים לטעמי שאנו עובדים עליו יום יום הינו יצירת דיאלוג אחר דיאלוג חיובי המקבל את הזולת על שונותו, ברצוני לספר על פרויקט , לא שלי, אך יפיפה בעיני שנפגשתי בו. באחד הימים בעודי מסתובבת בבית שאן פנו אלי נערות מאולפנה, מיד חשבתי שמדובר בבקשה לתרומה, אך להפתעתי הן נגשו אלי נתנו לי כרטיס נחמד ובו כתוה, תודה שעזרתי לי ובקטן היה כתוב אם הרעיון מצא חן בעיניך אנא העסר את הכרטיס לאדם שעזר לך בתקווה שהכרטיס יעבור מאדם לאדם.
מיד התחמם ליבי ותחושה של פליאה שמחה מלאה אותי ולצידה ההרגשה איזה רעיון נפלא קטן, מעשי ללא הרבה דיבורים המעורר תחושה חיובית תחושה של ליכוד.
אתגרשת משימה 2 - הרכב הכנסת ה-18
אתרשת מס' 2-
אורית נוקד חברת כנסת בסיעת העבודה, גדלה בירושלים וכיום מתגוררת בקיבוץ שפיים ולה שלושה ילדים. שנים רבות ( 18) עבדה כיועצת משפטית של התנועה הקיבוצית ו כמנהלת המחלקה המשפטית של התק"מ
נבחרה לכנסת ה- 16 ושימשה כראש השדולה להגנת הצרכן ויושבת ראש השדולה למען פיתוח הנגב והגליל.ב2005 עם כניסת מפלגת העבודה לממשלה מילה תפקיד סגנית שר תחת שמעון פרס
בכנסת ה-17 הייתה נוקד חברה בועדת הכספים, בועדת החינוך, התרבות והספורט ובועדה לקידום מעמד האישה. כמו כן, הייתה חברת הוועדה למינוי שופטים.בממשלה ה-32 מונתה נוקד לסגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. ב-17 בינואר 2011 פרשה ממפלגת העבודה יחד עם ארבעה חברי כנסת נוספים בראשותו של שר הביטחון, אהוד ברק, והקימה אתם את סיעת העצמאות. ב-19 בינואר 2011 מונתה לתפקיד שרת החקלאות.
שני הנושאים הקרובים ללבה במיוחד והיא פועלת למען- שמירה על זכיותיו ורווחתו של הציבור ובפרט פועלת למען ציבור הקשישים ולמען ציבור הנשים.
חוקים שיזמה
חוק עסקה קצובה – חוק הקובע כי לא תהיה הארכה אוטומטית של התקשרות לשם אספקת שירות, וכי תידרש הסכמה מפורשת של הלקוח
תיקון לחוק הביטוח הלאומי לפיו טיפול וסיעוד יוכרו כעבודה מועדפת המזכה חיילים משוחררים העוסקים בה במענק.
תיקון לחוק הבחירות לכנסת המעלה את אחוז החסימה מ-1.5% ל-2% (יחד עם יוזמים נוספים).
תיקון לחוק העונשין המחמיר את הענישה על תקיפת קשיש (יחד עם משה שרוני ויצחק גלנטי).
מידע וסף ניתן למצוא בויקופדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%93
שלי יחימוביץ
יחימוביץ' נולדה בכפר סבא, כיום גרה בתל אביב, גרושה, ואם לבן ובת.
שנים רבות שמשה חלי כעתונאית בכירה אשר בכתבות שלה שמה דגש על שמירה על זכיות האדם בטורה האישי הביאה פרשנות כלכלית קוראת תיגר, חשפה קשרי הון ושלטון, התנגדה נחרצות לתהליכי הפרטה מהירים שהוביל משרד האוצר, ולא היססה לתקוף את בעלי ההון הגדולים ביותר
בעבודתה העיתונאית יחימוביץ' קידמה נושאים הקרובים ללבה, הרבתה לעסוק בנושאים כלכליים וחברתיים מנקודת מבט סוציאל-דמוקרטית ובנושאים הנוגעים למעמד האישה.
את המעבר לפוליטיקה ביצעה ב-29 בנובמבר 2005, שלושה שבועות אחרי בחירתו של עמיר פרץ לראשות מפלגת העבודה, יחימוביץ' נבחרה למקום התשיעי ברשימת מפלגת העבודה, ולאחר הבחירות, ב-28 במרץ 2006, הייתה לחברת הכנסת. הייתה חברה בוועדת הכספים ובוועדה לענייני ביקורת המדינה ועד שנת 2008 עמדה בראש הוועדה לזכויות הילד.
בכנסת זו שימשה יחימוביץ' בתפקיד יו"ר ועדת האתיקה ומשמשת חברת ועדות הכספים והעבודה, הרווחה והבריאות.
ב-21 בספטמבר 2011 נבחרה יחימוביץ' ליושבת ראש מפלגת העבודה.
את עיקר הפעילות הפרלמנטרית שלה מיקדה יחימוביץ בשמירה על זכיות העובדים, זכיות ילדים, מאבק למען העבודים ועוד. עד כה (2011) אושרו למעלה מ-35 הצעות חוק שיזמה.
לדוגמא אושר תיקון לחוק המאריך את חופשת הלידה לנשים ל-14 שבועות, חוק ההסדרים ועוד. קצרה היריעה .
רצוי להיכנס לאתר שלה http://www.shelly.org.il/ כמו כן לשלי יש בלוג דרכו יכול הציבור לייצור עמה קשר ישיר ונגיש והיא קשובה ללב הציבור וחרטה על דגלה את השליחות הציבורית פוליטית לקידום רווחת הציבור.
אורית נוקד חברת כנסת בסיעת העבודה, גדלה בירושלים וכיום מתגוררת בקיבוץ שפיים ולה שלושה ילדים. שנים רבות ( 18) עבדה כיועצת משפטית של התנועה הקיבוצית ו כמנהלת המחלקה המשפטית של התק"מ
נבחרה לכנסת ה- 16 ושימשה כראש השדולה להגנת הצרכן ויושבת ראש השדולה למען פיתוח הנגב והגליל.ב2005 עם כניסת מפלגת העבודה לממשלה מילה תפקיד סגנית שר תחת שמעון פרס
בכנסת ה-17 הייתה נוקד חברה בועדת הכספים, בועדת החינוך, התרבות והספורט ובועדה לקידום מעמד האישה. כמו כן, הייתה חברת הוועדה למינוי שופטים.בממשלה ה-32 מונתה נוקד לסגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. ב-17 בינואר 2011 פרשה ממפלגת העבודה יחד עם ארבעה חברי כנסת נוספים בראשותו של שר הביטחון, אהוד ברק, והקימה אתם את סיעת העצמאות. ב-19 בינואר 2011 מונתה לתפקיד שרת החקלאות.
שני הנושאים הקרובים ללבה במיוחד והיא פועלת למען- שמירה על זכיותיו ורווחתו של הציבור ובפרט פועלת למען ציבור הקשישים ולמען ציבור הנשים.
חוקים שיזמה
חוק עסקה קצובה – חוק הקובע כי לא תהיה הארכה אוטומטית של התקשרות לשם אספקת שירות, וכי תידרש הסכמה מפורשת של הלקוח
תיקון לחוק הביטוח הלאומי לפיו טיפול וסיעוד יוכרו כעבודה מועדפת המזכה חיילים משוחררים העוסקים בה במענק.
תיקון לחוק הבחירות לכנסת המעלה את אחוז החסימה מ-1.5% ל-2% (יחד עם יוזמים נוספים).
תיקון לחוק העונשין המחמיר את הענישה על תקיפת קשיש (יחד עם משה שרוני ויצחק גלנטי).
מידע וסף ניתן למצוא בויקופדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%93
שלי יחימוביץ
יחימוביץ' נולדה בכפר סבא, כיום גרה בתל אביב, גרושה, ואם לבן ובת.
שנים רבות שמשה חלי כעתונאית בכירה אשר בכתבות שלה שמה דגש על שמירה על זכיות האדם בטורה האישי הביאה פרשנות כלכלית קוראת תיגר, חשפה קשרי הון ושלטון, התנגדה נחרצות לתהליכי הפרטה מהירים שהוביל משרד האוצר, ולא היססה לתקוף את בעלי ההון הגדולים ביותר
בעבודתה העיתונאית יחימוביץ' קידמה נושאים הקרובים ללבה, הרבתה לעסוק בנושאים כלכליים וחברתיים מנקודת מבט סוציאל-דמוקרטית ובנושאים הנוגעים למעמד האישה.
את המעבר לפוליטיקה ביצעה ב-29 בנובמבר 2005, שלושה שבועות אחרי בחירתו של עמיר פרץ לראשות מפלגת העבודה, יחימוביץ' נבחרה למקום התשיעי ברשימת מפלגת העבודה, ולאחר הבחירות, ב-28 במרץ 2006, הייתה לחברת הכנסת. הייתה חברה בוועדת הכספים ובוועדה לענייני ביקורת המדינה ועד שנת 2008 עמדה בראש הוועדה לזכויות הילד.
בכנסת זו שימשה יחימוביץ' בתפקיד יו"ר ועדת האתיקה ומשמשת חברת ועדות הכספים והעבודה, הרווחה והבריאות.
ב-21 בספטמבר 2011 נבחרה יחימוביץ' ליושבת ראש מפלגת העבודה.
את עיקר הפעילות הפרלמנטרית שלה מיקדה יחימוביץ בשמירה על זכיות העובדים, זכיות ילדים, מאבק למען העבודים ועוד. עד כה (2011) אושרו למעלה מ-35 הצעות חוק שיזמה.
לדוגמא אושר תיקון לחוק המאריך את חופשת הלידה לנשים ל-14 שבועות, חוק ההסדרים ועוד. קצרה היריעה .
רצוי להיכנס לאתר שלה http://www.shelly.org.il/ כמו כן לשלי יש בלוג דרכו יכול הציבור לייצור עמה קשר ישיר ונגיש והיא קשובה ללב הציבור וחרטה על דגלה את השליחות הציבורית פוליטית לקידום רווחת הציבור.
אתרשת מס' 2- הרכב הכנסת ה-18
אתרשת מס' 2-
אורית נוקד חברת כנסת בסיעת העבודה, גדלה בירושלים וכיום מתגוררת בקיבוץ שפיים ולה שלושה ילדים. שנים רבות ( 18) עבדה כיועצת משפטית של התנועה הקיבוצית ו כמנהלת המחלקה המשפטית של התק"מ
נבחרה לכנסת ה- 16 ושימשה כראש השדולה להגנת הצרכן ויושבת ראש השדולה למען פיתוח הנגב והגליל.ב2005 עם כניסת מפלגת העבודה לממשלה מילה תפקיד סגנית שר תחת שמעון פרס
בכנסת ה-17 הייתה נוקד חברה בועדת הכספים, בועדת החינוך, התרבות והספורט ובועדה לקידום מעמד האישה. כמו כן, הייתה חברת הוועדה למינוי שופטים.בממשלה ה-32 מונתה נוקד לסגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. ב-17 בינואר 2011 פרשה ממפלגת העבודה יחד עם ארבעה חברי כנסת נוספים בראשותו של שר הביטחון, אהוד ברק, והקימה אתם את סיעת העצמאות. ב-19 בינואר 2011 מונתה לתפקיד שרת החקלאות.
שני הנושאים הקרובים ללבה במיוחד והיא פועלת למען- שמירה על זכיותיו ורווחתו של הציבור ובפרט פועלת למען ציבור הקשישים ולמען ציבור הנשים.
חוקים שיזמה
חוק עסקה קצובה – חוק הקובע כי לא תהיה הארכה אוטומטית של התקשרות לשם אספקת שירות, וכי תידרש הסכמה מפורשת של הלקוח
תיקון לחוק הביטוח הלאומי לפיו טיפול וסיעוד יוכרו כעבודה מועדפת המזכה חיילים משוחררים העוסקים בה במענק.
תיקון לחוק הבחירות לכנסת המעלה את אחוז החסימה מ-1.5% ל-2% (יחד עם יוזמים נוספים).
תיקון לחוק העונשין המחמיר את הענישה על תקיפת קשיש (יחד עם משה שרוני ויצחק גלנטי).
מידע וסף ניתן למצוא בויקופדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%93
אורית נוקד חברת כנסת בסיעת העבודה, גדלה בירושלים וכיום מתגוררת בקיבוץ שפיים ולה שלושה ילדים. שנים רבות ( 18) עבדה כיועצת משפטית של התנועה הקיבוצית ו כמנהלת המחלקה המשפטית של התק"מ
נבחרה לכנסת ה- 16 ושימשה כראש השדולה להגנת הצרכן ויושבת ראש השדולה למען פיתוח הנגב והגליל.ב2005 עם כניסת מפלגת העבודה לממשלה מילה תפקיד סגנית שר תחת שמעון פרס
בכנסת ה-17 הייתה נוקד חברה בועדת הכספים, בועדת החינוך, התרבות והספורט ובועדה לקידום מעמד האישה. כמו כן, הייתה חברת הוועדה למינוי שופטים.בממשלה ה-32 מונתה נוקד לסגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. ב-17 בינואר 2011 פרשה ממפלגת העבודה יחד עם ארבעה חברי כנסת נוספים בראשותו של שר הביטחון, אהוד ברק, והקימה אתם את סיעת העצמאות. ב-19 בינואר 2011 מונתה לתפקיד שרת החקלאות.
שני הנושאים הקרובים ללבה במיוחד והיא פועלת למען- שמירה על זכיותיו ורווחתו של הציבור ובפרט פועלת למען ציבור הקשישים ולמען ציבור הנשים.
חוקים שיזמה
חוק עסקה קצובה – חוק הקובע כי לא תהיה הארכה אוטומטית של התקשרות לשם אספקת שירות, וכי תידרש הסכמה מפורשת של הלקוח
תיקון לחוק הביטוח הלאומי לפיו טיפול וסיעוד יוכרו כעבודה מועדפת המזכה חיילים משוחררים העוסקים בה במענק.
תיקון לחוק הבחירות לכנסת המעלה את אחוז החסימה מ-1.5% ל-2% (יחד עם יוזמים נוספים).
תיקון לחוק העונשין המחמיר את הענישה על תקיפת קשיש (יחד עם משה שרוני ויצחק גלנטי).
מידע וסף ניתן למצוא בויקופדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%93
הירשם ל-
תגובות (Atom)